יום ראשון, 30 במרץ 2008

מחשבים ניידים

מחשבים (ניידים, נייחים) בבית הספר - מה הם עושים?
נושא שילוב המחשב בהוראה בכלל והמחשבים הניידים בפרט מעסיק אותי בימים האחרונים. וזאת לקראת בקור צפוי במספר בתי"ס בגני תקווה, בהם נעשה שימוש במחשבים מסוגים שונים (שימושים שונים ומחשבים שונים) במסגרת התכנית "מחשב נייד לכל ילד".
על הביקור בגני תקווה - בפוסט הבא.
ובינתיים - זכרונות הקשורים בפרוייקטים חינוכיים משלבי מחשבים נישאים וגם הרהורים.
כבר בשנת 1995 הייתי שותפה מובילה בפרוייקט "הכתות המתוקשבות בהכשרת מורים", פרי יוזמה של משרד החינוך ומנהלת "מחר 98" (תכנית חומש עתירת תקציבים ורחבת היקף). יוזמי התכנית, ובראשם פרופ. חיים הררי סברו ש"המפתח להפעלה נכונה של מחשבים ... נעוץ ביכולתם של המורים להשתמש במחשבים בצורה מושכלת" (תכנית אופרטיבית למיחשוב מערכת החינוך בישראל, 1993). אני מסכימה עם הנחת היסוד הזו, ופועלת נמרצות , ביחד עם עמיתי, כדי להכשיר מורים לשלב מיחשוב בחיהם הפרטיים והמקצועיים, אם במסגרת הפרוייקט הנ"ל או בהכשרת מורים ומורי מורים. אך כאשר אני בודקת את מצב התיקשוב במערכת החינוך אני רואה שימוש מוגבל במינון זעיר בתיקשוב.
מטרידה אותי השאלה: מדוע השינוי מתחולל באיטיות כל כך? ומה ניתן לעשות כדי לזרז את התהליך?
מדוע השינוי מתחולל באיטיות כל כך?
תשובות אחדות לשאלות הללו נתתי בעבודת הדוקטוראט שלי:
שינוי תפיסות, שהוא תנאי טרומי לשינוי התנהגות, הוא תהליך ארוך;דרוש זמן כדי לאפשר לשינוי להתביית.
דרושה אינקובציה בטרם השינוי יכול להתחולל.
דרושה תמיכת הסביבה, דהיינו בתיה"ס, כדי שהשינוי יחדור.
מינון התיקשוב בהכשרת מורים זעיר, ולכן הוא בטל בשישים.
ומה ניתן לעשות כדי לזרז את התהליך?
תכנית מערכתית, בדוגמת No child left behind, שכוללת את כל מערכת החינוך בישראל, היא הדרך הטובה ביותר.
כל עוד זה לא קורה -
אחת הדרכים היא להתמקד ב"איים" (המינוח של סלומון) מתוקשבים, ואולי מהם תצא תורה. במסגרת זו אנו מכירים תכניות כמו "מחשב כתו"ם" ו" מחשב נייד לכל ילד" בגני תקווה.

5 תגובות:

יוסי ברק אמר/ה...

היי
אני חושב שיש הרבה יתרונות בכיתה ממוחשבת שבה לכל תלמיד מחשב נייד, אולם באותה נשימה תהליך מסוג זה מלווה לדעתי בלא מעט קשיים וחסרונות.
לא הייתי מתחיל בתהליך מסוג זה לפני הלמידה בחטיבה. השגעון של מערכת החינוך כל פעם לחדש ולהתחדש לא פעם פוגעת בסופו של דבר בתלמידים. דוגמאות לכך אנו רואים כל יום למשל בכל מה שקרה עם התכנית לשפה והטעות החמורה שנעשתה לפני מספר שנים של מעבר להוראת השפה כמכלול שהצמחיה כאן דור של תלמידים שפשוט לא יודעים לכתוב.
בכל מקרה אני בעד הרעיון אבל מה שחשוב לי הוא הדרך שבה הדברים נעשים ולא הכתבה בעיתון שמודיעה באופן חגיגי על עוד פרויקט חדש.
דרך אגב בפרויקט כתו"ם שאני מכיר ורת מספר שנים בעיר יבנה המעבר ללמידה מבוססת מחשבים נידיים לא שיפרה באופן מובהק את ציוני התלמידים - מה ניתן להסיק מכך ?

ליאורה אמר/ה...

היי
מנסיוני עם תלמידים עם ליקויי למידה, עם בעיות וגם סתם תלמידים עם קשיי התארגנות, אתרי בית ספר מעודכנים משפרים את הישגיהם פלאים. לוח מבחנים מעודכן עם החומר הנדרש למבחן, שלא לדבר על משאבי למידה ברשת יכולים לעזור לכל כך הרבה ילדים. המורה גם אינו חייב להעלות הכל לאתר בעצמו, אפשר לבחור תלמידים ש"טובים במחשבים" אולי אף כאלה שפחות טובים בדברים אחרים ולתת להם בונוס בציון על עידכון האתר בחומרים שהמורה ייתן לו. גם מנסיוני כלומדת, בטרם היות לי מחשב נייד אף פעם לא הספקתי לרשום סיכומי הרצאות כשהיה צורך בכך. לעומת זאת, מאז שיש לי מחשב נייד, הייתי מספיקה לרשום הכל ולהעלות את הסיכומים לאתרי הקורסים. המחשב הוא פשוט ידידו הטוב ביותר של האדם. טוב, אחרי הכלב :)

תמרית אמר/ה...

היי נילי,
אני נעזרת במחשב נייד בעיקר להוראה של אחד על אחד וזה עובד מצויין.
לצייד את כל הכיתה במחשבים ניידים קצת יכול להביא לאיבוד שליטה כי אין לנו המורים ערובה שאכן התלמידים עוקבים אחר המשימות או מהלך השיעור והם יכולים ללכת לאיבוד בין האתרים. זה דורש לדעתי יותר ממורה אחת לכיתה כי צריך לתת לתלמידים גם תמיכה תכנית. מצד שני כאשר אני יושבת עם תלמיד באחד על אחד זה עובד נפלא ומאד מומלץ לעבודה עם ילדים לקויי למידה. עושה נפלאות לקשב והריכוז שלהם.
תמר

ערן אמר/ה...

הי
אני רוצה להוסיך משהו לגבי איטיות התהליכים בהטמעת מחשבים בבתי-הספר. אני חושב שהזמן כאן הוא קריטי והוא ממש לא פועל לטובתנו, כי כאשר בתי הספר ומשרד החינוך הם מאובנים, וכל תהליך קשור בבירוקורטיה וטופסולוגיה ותהליכים אנושיים מורכבים, מה שקורה זה שהטכנולוגיה לא מחכה לנו, עד ששלב א' יוכתר בהצלחה כבר תהיה טכנולוגיה אחרת שתחליף את הטכנולוגיה הישנה. לכן אני חושב שכדאי לעבוד עם טכנולוגיה מאוד מאוד בסיסית, זה היה הרציונאל מאחורי "מחשב נישא ב 100$ לילדי העולם השלישי" (שבינתיים כבר התייקר ל 200 $) וזה לדעתי מה שצריך לעשות גם כאן.

shulamit אמר/ה...

הי נילי
כשאת מזכירה את הפרוייקט ההוא של מחר 98, תקופה בה בדיוק למדתי אבל... בכיתה המקבילה במכללה (דווקא כל כך רציתי להיות שותפה אבל בגלל שהייתי מבוגרת חששו שלא אצליח להתמודד עם הטכנולוגיה...)כיום אני חושבת שיותר חשוב ההתיחסות האישית של האדם למחשב כיוון שגם בבתי ספר בהם התקשוב אינו מוביל אפשר למצוא "איים" של מורים שכן עובדים עם מחשבים. יחד עם זאת אין ספק שחשוב מאוד איך המנהל רואה את הדברים ועוד יותר המשאבים, אם מבחינת הכשרה רצינית של המורים ואם מבחינת מחשבים שאומר איש טכני ותקציב לתחזוקה שוטפת.
תמר מציינת את הקושי שיכול לעלות כאשר לכל תלמיד מחשב נייד שתלמידים יכולים ללכת לאיבוד. האם זה לא קורה גם בשיעור מסורתי? האם תמיד אנחנו בטוחים שכל התלמידים קשובים לאורך כל השיעור? אני לא חושבת שהטכנולוגיה משנה או תשנה, השאלה הכי גדולה היא מה עושים איתה ואיך מנצלים אותה לשיפור ההישגים??
שולמית